מועדון אופנועי BMW ישראל מתארח זו השנה השנייה בחאן בארותיים. בכל פעם, אנחנו מתקבלים בסבר פנים יפות, גם על ידי המדבר  וגם על ידי אנשי החאן, אשר מארחים אותנו בצלו.

בכל פעם שאתה מגיע לחאן ופוגש את בנות החאן, התחושה הראשונה שצפה בך היא כשל מישהו שנחת על אי בודד ופוגש לראשונה בחייו את ילידות האי: מין יופי וחינניות קדמוניים שכאלה (וגם לגברים שבחבורה לא חסר). והמראה הראשון שאתה נתקל בו, של המדורה עם קנקני הקפה, התה המתוק, והכי חשוב, התה הבריא! (זה שדואגים להזכיר לך שהוא בלי סוכר ) משובב נפש. ראויה לציון ארוחת הערב הטעימה, הישיבה ליד שולחנות נמוכים שמייד מעוררת את השיחה המתבקשת של "כמה זה נוח לשבת ככה כמו בדואי על הברכיים" לעומת "איך לעזאזל יושבים ככה, הרי בטוח ייתפס לי הגב"…. הישיבה לאחר הארוחה סביב המדורה עם הסיפורים והצחוקים שלא נגמרים….כל מבט לשמיים שנענה באינסוף כוכבי השמיים שמחייכים אליך ועוזרים לך להזכר כמה אתה קטן וחסר משמעות בייקום ומזכירים לך לדעת להעריך את ההנאות הקטנות שבחיים. ואחכ בבוקר, הציפורים שפוצחות בשירה מתוזמנת של זריחה (אבל למה לעזאזל בחמש בבוקר למה?) ואז כמובן, כמו כל נופש ישראלי טיפוסי, שוב אוכל, והפעם ארוחת בוקר מדברית כיפית (משום מה זכור לי שפעם היה גם שוקו…) ואפילו הפרידה כיפית: אנטנה סלולרית של מכשיר הסליקה שמונפת על תורן מאולתר בנימת כבוד שלא היתה מביישת את הנפת הדגל הלאומי…תפילה קטנה לאלוהי הסלולר…והופ! הכספית עובדת ואפשר לגהץ (זהו שהפעם היא לא עבדה אבל בסבלנות שמאפיינת את המדבר אנשים עמדו בסבלנות לפחות כמו זו של עלמת החן שנאלצה לגבות מכל אחד מ 67 המשתתפים פרטי תשלום ידנית (רק על מנת להזין אותם אחכ אחד אחד…))

אה ועוד תוספת קטנה ממני, מה לעשות אני נוטה לשים לב לפרטים הקטנים: איזה נקיון!!! וואו, השירותים והמקלחות, והכיורים. כל כך נקי ונעים. בלי להגזים, ברמה של 5 כוכבים (או במקרה הזה מליון כוכבים!) כל הכבוד!

שורה תחתונה – כיף גדול. בטוח שנחזור

אסף

מועדון אופנועי BMW ישראל